במקרים של תביעות רשלנות רפואית, על התובע לצרף לדיון בבית המשפט באמצעות עורך דינו חוות דעת רפואית מטעם רופא מומחה אשר תומכת או מוכיחה את טענותיו. זאת, על פי סעיף 127 בתקנות סדר הדין האזרחי 1984. כך שמדובר בחוק מחייב בכל תיק תביעה אשר מגיע לבית המשפט – אך ישנם מקרים בהם החוק מתחשב בתובע ופוטר אותו מהגשת חוות דעת זו (אשר יכולה לעלות אלפי שקלים).
פטור מהגשת חוו''ד רפואית - באילו מקרים?
חסרון כיס
כלומר, במידה ונמצא כי אין בידי התובע אפשרות לממן את עלות חוות הדעת הרפואית (אותה כותב רופא מומחה והיא, כאמור, עלולה לעלות אלפי שקלים). במקרה זה בית המשפט לוקח בחשבון כי ייתכן כי חוות הדעת עלולה למנוע מהתובע להוכיח את טענותיו ולכן הוא עשוי לבוא מלפנים משורת הדין ולהתחשב בו ולמנות מומחה מטעם ביהמ"ש.
מקרים בהם הנושא הרפואי מוכח וברור
ישנם מקרים שונים, בהם הסוגיה הרפואית מוכחת וברורה ואין צורך ממשי בחוות דעת נוספת של רופא מומחה. או במקרים בהם הסיכוי לזכיה של התביעה או ההגנה הוא די ודאי, לכאורה.
מינוי מומחה מטעם בית המשפט
על פי תקנה 130 א בתקנות סדר דין אזרחי, בית המשפט עשוי למנות מומחה מטעמו כדי להציג את טענותיו של התובע. הדבר עשוי לקרות גם במקרים בהם מדובר בסוגיה משפטית סבוכה יותר, או אז בית המשפט עשוי למנות מומחה מטעמו על מנת לקצר את ההליכים המשפטיים הארוכים.
נסיבות מיוחדות
מקרים אחרים בהם בית המשפט מצא שבגללם אין מקום לחייב את התובע להגיש את חוות הדעת.
