כל אדם רשאי לפנות באופן יזום לרופא מומחה שיכתוב חוות דעת רפואית, מתוך תקווה שחוות דעת זו תתמוך בטענותיו לשם קבלת פיצויים. כאשר מדובר בתביעות אשר מגיעות לבית משפט, התובע אף חייב לעשות כן, על פי חוק. אך מה קורה במידה ונמצא טעם לפגם בחוות הדעת הרפואית של הרופא – בין אם מדובר ברופא אשר הובא מצד התובע, מצד התביעה (כחוות דעת נגדית) או ברופא מומחה שמונה מטעם בית המשפט – האם ניתן לפסול את חוות הדעת שלו? ובאילו מקרים?
מקרים בהם ביהמ"ש יכול לפסול חוו''ד מומחה
מדובר בהחלטה לא נפוצה, אך ישנם מקרים נדירים בהם ביהמ"ש עשוי לפסול חוות דעת זו:
- במקרים בהם חוות הדעת עלולה להוביל לעיוות הדין
- במקרים של חוסר תום לב ופגיעה במערכת הצדק המשפטית
- ניגוד עניינים – חוות דעת של מומחה אשר נמצא כי הוא בעל אינטרסים מנוגדים, כמו למשל רופא אשר נותן תדיר חוות דעת עבור חברות ביטוח או למשל חוות דעת של רופא מומחה אשר מונה מטעם הבית המשפט והוא מצוי ביחסים קרובים עם הרופא אשר סיפק חוות דעת עבור התובע וכדומה.
מינוי מומחה מטעם בית המשפט
במקרים בהם ישנו פער בחוות הדעת או מחלוקת בין המומחים של הצד התובע והצד הנתבע בית המשפט עשוי למנות מומחה מטעמו (בהסכמת שני הצדדים) שלרוב חוות דעתו תהיה בעלת החשיבות הגבוהה ביותר. חוות דעת זו יכולה להיפסל מהסיבות הנ"ל לעיתים נדירות אך מקרה נפוץ יותר הוא מינוי של רופא מומחה נוסף (ללא פסילה של חוות הדעת הראשונה) במקרים בהם חוות הדעת לא תהא מספקת עבור השופט לשם קבלת החלטה והכרעת הדין. כך שבסופו של הדבר השופט ייבחן את שתי חוות הדעת זו לצד זו טרם קבלת ההחלטה.
